EITAN IVGY, LAW OFFICES


איתן יבגי, משרד עו"ד וגישור   02-9915287


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


פרסומים

Back
דף הבית >> פרסומים

 

 

האם ניתן לבטל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ? פורסם בנובמבר 2012.
 

פסק-דין המעניק תוקף להסכם פשרה שגובש בין צדדים להתדיינות משפטית כלשהי בין בעזרת בית המשפט ובין שלא בעזרתו, מתאפיין בשלושה: ביסוד החוזי שבו; בהיותו פרי של פשרה; במתן תוקף של פסק דין לו על ידי בית המשפט.
הפשרה, המהווה בסיס להסכם הפשרה, מבוססת מטבעה על ויתור הדדי של הצדדים לה על מקצת מטענותיהם זה כלפי משנהו. לפיכך, בהעדר טעם מיוחד, לא יתקבלו טענותיהם של הצדדים כנגד פסק הדין המעניק תוקף לפשרה ו/או להסכם שבבסיס פסק הדין.
יחד עם זאת, הסכמים שקיבלו תוקף של פסק-דין ניתנים לביטול אם נפל פגם מהותי בכריתתם. המבקש לבטל פסק דין המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם - פגם העשוי להביא לביטולו של ההסכם על פי משפט החוזים - כגון תרמית, טעות, הטעיה, כפיה, וכיוצא באלה. הטעות, שבה מדובר לצורך העניין שלפנינו, צריך שתהיה מן הסוג אשר בכוחה לבטל התקשרות חוזית ונטל הוכחתה על מי שטוען לקיומה.
 
מה אופיים של הכפייה והעושק עפ"י המחוקק?
 

הכפייה האמורה היא כפיה בכוח או איום המותירים לקורבנם מרחב רצון מסוים וחופש בחירה בין אפשרויות. כפיה הגורמת לכך שקורבנה יפעל בעל-כורחו ויבטל לחלוטין את רצונו אינה כפיה הנכללת בגדר סעיף 17 זה, שכן בשלילת הרצון כלל לא נכרת חוזה. הפרשנות לביטוי כפיה בסעיף 17 לחוק החוזים, הינה רחבה וכוללת כל פגיעה בגופו של אדם, בנכסיו, בחירותו ובמעמדו החברתי או הכלכלי כדי לאלצו להתקשר בחוזה. המקרה הקל והראשוני לכפיה הוא מקרה הכפייה באלימות או איום באלימות.
כפיה כלכלית הוכרה בפסיקה כעילה לביטול חוזה, כפיה כלכלית היא מצב בו אדם מתקשר בחוזה כדי להשתחרר מלחץ עסקי מסחרי בלתי חוקי המופעל עליו. כפיה כלכלית אינה לגיטימית כאשר צד משתמש באיום מפתיע שהנזק הצפון במימושו חמור ובלתי הפיך, וכאשר עיתוי האיום הוא דווקא זה בו הצד השני פגיע ביותר עד כי הוא נאלץ להיכנע לו. על פי חוק החוזים צריך שהכפייה תופעל על ידי הצד השני להתקשרות או אחר מטעמו וכי הכפייה היא שהביאה - בבחינת קשר סיבתי - להתקשרות.
המחוקק השתית את עילת העושק שהראשון בהם עניינו מצבו של העשוק ("מצוקה", "חולשה שכלית או גופנית", "חוסר ניסיון"), השני - התנהגותו של העושק ( ה"ניצול שניצל") והשלישי - העדר איזון סביר בין הערכים המוחלפים בין העשוק לבין עושקו ("תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל"). כשם שהכפייה, המהווה עילה לביטול הסכם, צריך שתופעל על ידי הצד השני להתקשרות החוזית או אחר מטעמו, כך גם הניצול העולה כדי עושק צריך שיהא מופעל על ידי הצד השני או אחר מטעמו. זאת ועוד, עילת העושק נולדת רק כאשר ההתקשרות לא הייתה קמה אלמלא ניצול מצבו של העשוק.
 
כאמור לעיל, משימת ביטול פסק הדין אינה דבר בלתי אפשרי אך ראוי לזכור שנטל ההוכחה מרים קשיים רבים.
 
הכותב הינו איתן יבגי, עו"ד -  מגשר, בעל תואר שני במשפטים ותואר במנהל עסקים, 
תביעת מזונות כידועים בציבור ופיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין (פורסם במודיעין ניוז ביום 8/11/12).

 
חובת המזונות לידועים בציבור
 
הלכה היא, כי על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור, נדרש כי יוכחו שני יסודות מצטברים – קיום חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. מבחנים אלה הם מבחנים עובדתיים, ולכן גם השאלה אם פלונית היא ידועתו בציבור של אלמוני היא שאלה עובדתית. נטל ההוכחה כי היסודות האמורים התקיימו מוטל על הטוען להיות בני הזוג ידועים בציבור.
היסוד הראשון, קיום חיי אישות כבעל ואישה, מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו. היסוד השני, ניהול משק בית משותף, מכוון למקרים בהם אין המדובר בסתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
בהכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" יש כדי להשליך על בני זוג במגוון נושאים – הן במישור היחסים הפנימיים ביניהם, למשל הטלת חבות מכוח תום הלב לזון את הידועה בצבור, והן במישור היחסים החיצוניים. משכך, בית המשפט ינהג בזהירות בטרם יוכרו בני זוג כידועים בציבור.
נאים בעניין זה דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 9755/04 "יש להיזהר מאוד מלהטיל על בני זוג שבחרו לחיות בזוגיות (רצופת אהבה ככל שתהיה) ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר נישואין, תוצאות משפטיות מרחיקות לכת..... ויש להקפיד על בדיקת העובדות בכל מקרה, שכן תיתכן בהחלט קרבה רגשית בין איש ואשה תוך קשר נפשי של חברות קרובה, לרבות פרק חיים משותפים, ואף על פי כן לא תגיע לכלל מחויבות משפטית המצדיקה על פי דין הכרה כידועים בציבור ..."
בהתאם לאמור נקבע, כי כדי שבני זוג יוכרו כידועים בציבור, עליהם לעבור "מבחן סף". יש להראות כי בני הזוג עברו את שלב ה"ניסיון", וכי הם גמרו בדעתם למסד את הקשר ביניהם ולמעשה להתקשר האחד עם השני במערכת של חובות וזכויות של דיני הנישואין והגירושין, הן במהלך חייהם המשותפים והן לעת פירוקם. ויודגש, בחינת מערכת היחסים בין אותם בני זוג צריכה להיעשות על פי קריטריונים סובייקטיביים, בהתאם לאומד דעת בני הזוג הקונקרטיים העומדים בפני בית המשפט. על בית המשפט לבחון כיצד ראו בני הזוג שבפניו את מערכת היחסים ביניהם.
לסיכום נישואין כדת משה וישראל מייתרים את כל ההליך המשפטי הכרוך בסוגיית ידועים בציבור ומצהירים על כוונת הצדדים לנהל אורח חיים כבעל ואישה.
 
הפרת הבטחת נישואין
 
הפסיקה הכירה בעילת תביעה של הפרת הבטחת נישואין, כאשר הרציונל העומד בבסיסה הינו להגן בעיקר על ההסתמכות של הצד הנפגע מהפרת ההבטחה. ההבטחה להינשא גוררת לעתים הסתמכות ותכניות שונות להגשמתה. תכנית הנישואין עשויה אף להשליך על תכניות אחרות של בני-הזוג ולהביא לשינוי מצבם לרעה בהיבטים שונים. התעלמות ממציאות חיים זו גורמת עוול בלתי מוצדק. 
הנשיא ברק דאז קבע כי השאלה האם בני הזוג ראו עצמם כבולים מבחינה משפטית, או שמא ההתחייבות ביניהם היא אך במישור החברתי או המוסרי, היא שאלה שצריכה להיבחן על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. יש לבחון, בין היתר, את התנהגות הצדדים, טיב הקשר ותוכנן של ההבטחות. כמובן, הסתמכות מצד מקבל ההבטחה ושינוי מצבו לרעה עשויים להוות אינדיקציה בדבר כניסה לתחום החוזי. בית המשפט יבחן היטב תביעות לפיצוי בגין הפרת הבטחת נישואין פן יגלוש מהתחום המשפטי אל התחום המוסרי, שספק רב אם מקומו בבית המשפט ואם בכוחו לזכות בסעד.  יש לשקול אימוץ מודל פיצויים בעילה של הפרת הבטחת נישואין בהיבט נזיקי. משמע, על התובע להוכיח את נזקיו כתוצאה מביטול ההבטחה להינשא לו. בהינתן יסודות העוולה, המפורטים בסעיף 56 לפקודת הנזיקין נדרש התובע, על מנת שתצלח תביעתו, להוכיח כי כבר בעת מתן ההבטחה התכוון המבטיח שלא לקיימה.
לסיכום על התובעת להוכיח כי הנתבע הבטיח לה להינשא וכי הסתמכה על הבטחה זו ועקב כך נגרמו לה נזקים וכל זאת תוך הצגת ראיות מתאימות.
 
 
הכותב הינו איתן יבגי, עו"ד -  מגשר, בעל תואר שני במשפטים ותואר במנהל עסקים.
 
דורית גבאי, מעריב| 12/6/2006 10:06הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
שחור הוא כלב לברדור בן ארבע וחצי, שהצליח ליצור תקדים משפטי: השופט זכריה ימיני אסר עליו לנבוח בשעות המנוחה: בין 16:00-14:00 ולאחר השעה 23:30, והורה לבעליו להרחיקו מיד מבניין המגורים אם יעז להפר את הוראתו.

כלב המריבה מסעיר כבר זמן רב את דיירי הבניין במודיעין. רוב השכנים אמנם אוהבים את השכן על ארבע, אבל זוג דיירים אחד סולד משחור, שלטענתם נובח ומפר את שלוותם.

הזוג הגיש תביעה לבית המשפט, צילם את הכלב שעבר על הכללים שנקבעו לו על ידי השופט - להיות סגור בבית בשעות המנוחה, ואף הגיש 18 תלונות למשטרה בגין כל איחור בהכנסת הכלב, עד אשר בעלת הכלב נלקחה לחקירה.

מנגד,
 
בעלת הכלב התלוננה במשטרה וטענה כי השכן תקף אותה, איים עליה, קילל אותה והתעלל בכלב בנוכחות השכנים. נגד השכן הוגשו שלושה כתבי אישום לבית המשפט בגין תקיפה ואיומים, והמשפטים טרם הסתיימו.

השלב האחרון בסכסוך התרחש אתמול בבית המשפט, כשבעלת הכלב ערערה על החלטת השופט שחייב אותה לשלם 20 אלף שקל בגלל השכנים שהתלוננו על נביחותיו של שחור בשעות המנוחה. באמצעות עו"ד מיכל שפירר ממשרדו של עו"ד איתן יבגי, הציגה בעלת הכלב חוות דעת של מאלף כלבים, לפיה שחור מאולף, רגוע, ונובח רק כאשר הוא מזהה איום. בקרוב ייאלץ הרכב של שלושה שופטים לדון בסוגיית הכלב שחור וסכסוך השכנים.
פשרה תציל ממוות
 
 
 
יהושע אשכנזי, 09/07/2007
 
שיתוף:  Bookmark and Share
 

קופת חולים סירבה לממן תרופה לחולה סרטן ממודיעין בגלל ש"זו לא התפרצות ראשונה של המחלה". האיש פנה לבית המשפט וזכה למימון מלא.

א', תושב מודיעין בן 73, נלחם על חייו בשתי חזיתות. האחת מול הסרטן המתפשט בגופו והשנייה מול קופת החולים בה היה מבוטח, זו שסירבה לממן את הטיפול התרופתי היחידי היעיל למצבו למרות היותו בסל התרופות.
השבוע, בזכות הסכם פשרה שהושג באמצעות עורך דינו איתן יבגי ממודיעין, נדמה כי א' ינצח גם את המחלה הארורה.
לפני מספר שנים חלה א' בסרטן לוקמיה מסוג AML. לפני שהתרופה הנדרשת להצלת חייו הוכנסה לסל התרופות הוא מימן את עלותה במאמצים אדירים ובתמיכתם של בני משפחה, מכרים, חסכונות אישיים ועוד. התרופה מסוג MYLOTARG היתה יעילה ביותר עבורו, וניצחה את הסרטן למשך שנתיים לפחות.
מחלת הסרטן של א' נעלמה וחזרה חמש פעמים. מאז כבר הוכנסה התרופה לסל התרופות הממשלתי. בפעם האחרונה בה התפרצה המחלה הצליח א' לגייס כספים למחצית הראשונה של הטיפול בו, אשר עומדת להסתיים בימים אלה. את מימון המחצית השנייה של הטיפול הוא כבר לא יכול היה לשאת בעצמו, וכדי להציל את חייו הוא פנה לקופת החולים בה הוא מבוטח עשרות שנים.
א' ביקש לקבל את התרופה הנמצאת בסל התרופות, אך למרבה התדהמה סירבה קופת החולים לבקשתו. לטענתה, התרופה ניתנת ללא תשלום רק למי שזו לו ההתפרצות הראשונה של המחלה. לא' הרי זו כבר התפרצות חמישית של המחלה. בקופת החולים אפילו לא הכירו בעובדה שזו בעצם הפעם הראשונה שהוא מבקש את הסיוע במימון התרופה. מצבו הפך לקריטי בכל יום שעבר, אך בקופת החולים אפילו לא הזדרזו לכנס את ועדת החריגים כדי לדון בבקשתו.
באמצעות עו"ד איתן יבגי, תושב מודיעין, פנה א' אל בית הדין האזורי לעבודה בת"א בבקשה לחייב את קופת החולים ומשרד הבריאות לממן את התרופה, זו שנמצאת כבר בסל התרופות, שיעילותה הוכחה כבר להצלת חייו. על כך העידו גם רופאיו של האיש.
בכתב התביעה העלה עו"ד איתן יבגי את חשיבות הטיפול התרופתי עבור א', ואת ההטבה במצבו לאחר נטילתה- למרות שמדובר בהתפרצות חמישית של המחלה. כמו כן עמד עו"ד יבגי על הדחיפות והבהילות שבקבלת הטיפול. על טענת קופת החולים כי בסל התרופות נקבע שתרופה זו תינתן רק בהתלקחות ראשונה של המחלה ולכן היא פטורה מתשלום, אמר עו"ד יבגי כי טענה זו משולה להענשת א' על שמימן את הטיפולים הראשונים מכיסו ובכך איבד את זכותו למימון הקופה. עוד טען עו"ד יבגי כי מדינת ישראל מחייבת לעיתים את קופות החולים לממן תרופות שאינן בסל התרופות, בהתאם לכל מקרה פרטי של מבוטח. לפיכך, על אחת כמה וכמה חייבת הקופה לממן תרופה אשר ממילא נמצאת בסל התרופות. מימון שאינו מכביד על הוצאותיה של קופת החולים.
ביום שלישי השבוע נערך הדיון בבית הדין האזורי לעבודה. רגע לפני קבלת ההחלטה הצליחו הצדדים להגיע להסדר של פשרה במסדרונות הבניין. בהסדר זה נקבע כי א' יקבל את מלוא הטיפול לו הוא זקוק, ובלי שיהיה מחויב כלל בתשלום.

 
 
 
תובע 250 אלף שקלים ממ"יעל שזרקו אותו מהבית
 
 
 

 
יהושע אשכנזי, 06/07/2006
שיתוף:  Bookmark and Share

גרי כ' הוא אדם מכובד, פסיכולוג קליני במקצועו, ואב לשני ילדים. חייו של גרי זרמו על מי מנוחות עד שהוא נפל קורבן לבעליה של דירה ששכר, ולהתנהלות תמוהה וחסרת רחמים לכאורה מצד משטרת מודיעין, שהותירה אותו ללא קורת גג, ללא פרוטה בכיס ומושפל עד עפר. את הימים האחרונים הוא בילה עם ילדיו ברחוב, נואש וחסר אונים.

גרי תובע, באמצעות עורך הדין איתן יבגי ממודיעין, מבעל הדירה וממשטרת מודיעין את הנזקים הרבים שנגרמו לו, סכום של 250 אלף שקלים. הכסף הזה, הוא אומר, רק יפצה את הנזקים המיידיים. את ההשפלה, הטראומה והסיוטים של הילדים בלילה שגרמו להם משטרת מודיעין הוא יסחב איתו כל ימי חייו.
בחודש מרס האחרון ביקש גרי לשכור דירה במודיעין. הוא פנה למשרד תיווך מוכר ואמין שמצא עבורו את הדירה המתאימה לו ברחוב כליל החורש. גרי חתם על חוזה השכירות עם בעל הדירה, העביר לידיו ארבעה צ'קים בסכום כולל של אלפי דולרים, ולדבריו הוא אפילו היה מוכן לשלם במזומן אם רק היה טוען בעל הדירה כי הצ'קים אינם לשביעות רצונו. בתיאום עם משרד התיווך ובידיעת הבעלים הוא העביר לפני מועד הכניסה המוסכם חלק מציודו האישי, שכלל בין היתר מכשירי חשמל שעלותם כ-50 אלף שקלים. לאחר מכן חיכו גרי וילדיו בקוצר רוח לתקופה החדשה בחייהם.
אלא שלפתע הכל השתבש. בעל הדירה התחרט. למרות החוזה החתום והכסף שקיבל הוא דרש מגרי לפנות את המקום. הוא אף שלח אליו את בנו, שלא חשש לאיים על חייו של גרי. כדי להפר הסכם חתום ישנם הליכים משפטיים אך בעל הדירה החליט מסיבותיו שלו לפנות למשטרה. שם הוא הגיש תלונה כנגדו על מה שמכונה "פלישה לנכס", וקבע בפני השוטרים כי "הגנב" מתגורר בדירה. משטרת מודיעין לא היססה לרגע. בנחישות ובאדיבות היא התייצבה בפתח דירתו החדשה של גרי.

"השוטרים צחקו לי בפנים"
"משטרת מודיעין", טוען עו"ד איתן יבגי, "החליטה לפעול ביתר שאת, כאילו מדובר באירוע חבלני המחייב את התערבותה ללא דיחוי. המשטרה לא התחשבה בחוזה השכירות שהוצג בפניה, לא בהתכתבויות בין עורכי הדין ואף לא נתנה שהות בפני גרי להתגונן כנגדה".
במחציתו של חודש מאי, נכתב בכתב התביעה, ללא כל הודעה מוקדמת, הגיעו שבעה שוטרים לדירה  השכורה והודיעו לגרי שעליו לפנות הדירה לאלתר. השעה היתה שמונה בבוקר. המשאית הגדולה כבר עמדה ברחוב ולעיני הילדים קלטה אל תוכה את כל רכושה של המשפחה. לטענת התביעה, כל תחנוניו של גרי בפני השוטרים להמתין מעט עם הפינוי המפתיע כדי שיוכל לבקש צו עיכוב מבית המשפט, נפלו על אוזניים ערלות.
 גרי: "לא קיבלתי שום מסמך ושום התרעה על הפינוי הצפוי לי. פתאום הופיעו שוטרים בדלת הדירה והודיעו לי שעלי לצאת החוצה. מול הילדים שלי הם החלו להוציא דברים מהבית. התחננתי שימתינו כמה דקות עד שאסדיר את העניין אך הם צחקו לי בפנים. הם שברו דברים, ניפצו דברי זכוכית, גרמו נזקים לרהיטים וכל אותו זמן הם התלוצצו ביניהם ובילו נהדר. אפילו במזכרות של הסבא והסבתא שנרצחו בשואה הם פגעו. הם התעללו בי ובמשפחתי. הם התייחסו אלי כמו לזבל. בחיים לא ראיתי התנהגות כזו כלפי בני אדם, ואני מתאפק מלומר שהתנהגות זו הזכירה לי את הימים של גרמניה הנאצית".

גר ברחוב
גרי הוא פסיכולוג קליני אשר מטפל לא אחת בילדים נפגעי טרור. אבל את הטרור שהופעל עליו ע"י המשטרה הוא אף פעם לא ישכח, כך הוא אומר. "הילדים סובלים כיום מסיוטי לילה ומצבם הנפשי קשה". את הכסף שכבר העביר לבעל הדירה הוא כבר כנראה לא יראה יותר. כל ציודו ורכושו, המחשב, הספרות המקצועית ואמצעי העבודה שלו סגורים במחסן המשטרתי ואין לו יכולת לשלם עבור הוצאתם. במשך ימים רבים הוא ישן ברחובות העיר. נע ונד בין מכבים למודיעין. את מנת קיומו הנוכחית הוא מצליח לגרד בזכות שיעורים פרטיים שהוא מעניק, ועבודה חלקית במסעות הסברה באנגלית נגד הטרור הערבי.
בכתב התביעה שהוגש לאחרונה לבית משפט השלום ברמלה מדגיש עו"ד יבגי את העובדה שכל זה לא היה קורה, לו היה גרי מקבל מהשוטרים שהשתתפו בפינוי ארכה של שעות ספורות כדי שיוכל לפנות לבית המשפט. "פעילותה של המשטרה מעלה תהיות קשות", נכתב בכתב התביעה, "עת השליכה את גרי וילדיו מביתו בטרם  התנהל כל הליך משפטי בעניין. התנהלות שאינה עולה עם ערכיהן של רשויות אכיפה במדינה מתוקנת".

 

תאונות דרכים ורשלנות רפואית
, 11/09/2005
שיתוף:  Bookmark and Share
 

על נושא זה חולש חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (שיקרא להלן, לשם הקיצור "חוק הפלת"ד") והתקנות שהותקנו על פיו.
העיקרון הבסיסי של חוק הפלת"ד הינו כי כל נפגע תאונת דרכים, ללא חשיבות לשאלה אם אשם בגרימת אותה תאונה- זכאי לפיצוי על פי חוק זה בגין נזקי גוף שנגרמו לו.
החריגים לעקרון הבסיסי האמור, דהיינו: מקרים בהם אדם לא יהיה זכאי לפיצוי חרף העובדה שנפגע בתאונת דרכים הינם:

א. הנפגע גרם לתאונת דרכים במתכוון.
ב. הנפגע נהג ברכב ללא רשות, וכן מי שנמצא ברכב ביודעו כי הנהג נוהג ללא רשות.
ג. הנפגע נהג ללא רישיון נהיגה בר תוקף (חריג לכך הוא מקרה בו תוקפו של רישיון הנהיגה פג עקב אי תשלום אגרה.
ד. הנפגע הסתייע ברכב על מנת לבצע פשע.
ה. הנפגע נהג ברכב ללא ביטוח חובה בר תוקף, או שהנפגע נהג ברכב כאשר ביטוח החובה לא כיסה את שימושו של
הנפגע ברכב.
ו. בעל הרכב אשר התיר לאדם אחר לנהוג בו בלא שהיה ביטוח חובה בר תוקף המכסה את אותו אדם.

רשלנות רפואית

רשלנות בטיפול רפואי אשר גורמת לנזק ולסבל מיותר לחולה.
תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לנפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל. הרשלנות יכולה להיות של כל עוסק במקצוע רפואי או פרה-רפואי, לרבות: רופא, אחות, לבורנט, רוקח, טכנאי רנטגן וכיוצ"ב.
על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית מוטל על הנפגע להוכיח:

א. הגורם שנגדו נטענת הרשלנות חב לנפגע חובת זהירות.
ב. הגורם שנגדו נטענת הרשלנות הפר את חובת הזהירות אותה הוא חב לנפגע.
ג. נגרם לנפגע נזק גוף.
ד. קיים קשר סיבתי בין נזק הגוף של הנפגע לבין הפרת חובת הזהירות של הגורם שנגדו נטענת הרשלנות.

תביעות שעילתן רשלנות רפואית הינן תביעות מסובכות, הדורשות מיומנות משפטית גבוהה, והמלצתנו הינה לפנות לעו"ד הבקיא בתחום זה.
על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית על הנפגע להציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי הקובעת כי הייתה רשלנות בטיפול רפואי שקיבל הנפגע. תביעה ללא חוות דעת רפואית כזאת הינה בעלת סיכויי הצלחה נמוכים.

מאמר זה נכתב ע"י עו"ד איתן יבגי

**אין הדברים האמורים להחליף יעוץ משפטי קונקרטי

width: 98%; height: 45px; line-height: 40px;"> Top pageTop page
לייבסיטי - בניית אתרים